הרחקת תלמיד מבית הספר

בעת האחרונה נחשפים אנו למקרי אלימות רבים המתרחשים בבתי הספר, אך מהי הדרך בה יוכל בית הספר לטפל בתלמיד הפוגע באחרים, או למנוע הישנות מקרים שכאלה?

על כל מוסד חינוכי לקבוע כללי התנהגות נאותה שיפורסמו ברבים ויכללו את חוק זכויות התלמיד, וזאת באופן שכל תלמיד והורה יכירו אותם, ולכל מוסד חינוכי קיימת הזכות להרחיק תלמיד כאמצעי ענישה או על מנת מנוע מקרי אלימות, הרחקה שכזו יכולה להתבצע במספר רמות:

הרחקה משיעור ע"י מורה, שתתועד.

•  הרחקה ממספר שיעורים באותו יום באישור המחנך.

• הרחקה לששה ימי לימוד ככל היותר באישור מנהל ביה"ס או מי שהוסמך על ידו, ובהתייעצות עם מחנך הכתה, מורה ויועץ ובידוע המפקח.

• הרחקה לעשרה ימים לכל היותר באישור המפקח.

• העברה קבועה מכתה לכתה בהחלטת המועצה הפדגוגית ובאישור המפקח.

בבית הספר היסודי בלבד ניתן להעביר את התלמיד לכתה אחרת, ליום לימודים או לתקופה קצובה באישור המנהל, אך אסור להעביר תלמיד לכתה נמוכה יותר! כל זאת בתנאי שתלמיד לא יורחק ליותר מעשרה ימים מצטברים במהלך השנה בביה"ס היסודי ויותר מארבעה עשר ימים בעל יסודי.

• והחמור מכל – העברת התלמיד והוצאתו מביה"ס.

על ביה"ס החובה לידע את הורי התלמיד על כל השעיה מעבר לשיעור בודד, תלמיד שהושעה יועסק בין כותלי ביה"ס עפ"י סידורים שיקבעו ע"י הנהלת ביה"ס. התלמיד יחוייב להשלים את ידיעותיו בחומר הלימוד שהפסיד.

בטרם יוענש תלמיד חייבות להתבצע מספר פעולות:

• ראשית ישוחח המורה עם התלמיד והוריו

היועץ החינוכי ישוחח עם התלמיד, הוריו, המחנך והמורה הרלבנטי

• תינתן אזהרה בע"פ

• תינתן נזיפה בע"פ

• תינתן להורה אזהרה בכתב

• לתלמיד ינתן הסבר שיבטיח כי ההענשה לא תתפס כשרירותית, כבודו של התלמיד ישמר, התלמיד יציג את גרסתו והמאזין יתייחס לדבריו.

• על העונש להתאים בחומרתו לעברה, ועל תהליך ההענשה להיות מתועד, ובמקרה שהוחלט על השעיה יש לשקול בכובד ראש את חומרת העונש עפ"י גיל התלמיד, מצבו האישי, המשפחתי וכיו"ב.

העברה מבית הספר תעשה רק בתאום עם המפקח ובאישורו, קבלת החלטה על הוצאה במועצה הפדגוגית , החלטה מנומקת בכתב תלווה בפרוטוקול ותמסר להורים. יש לזמן את ההורים לקבלת תגובתם והשמעת טענותיהם, אם הוזמנו פעמיים ולא הופיעו יחשב הדבר כאילו ניתנה להם הזדמנות לתגובה. להורים ניתנת הזכות לערער על ההחלטה בפני ועדת שימוע בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה להם ההחלטה והם יוכלו להביא עימם יועץ. התלמיד לא יורחק עד להגשת הערר וקבלת החלטה שתנתן עד שבוע מיום הדיון. ההעברה תעשה בשיתוף עם הרשות המקומית שתמצא מקום לימודים חלופי.

בכל מחוז תורכב ועדת שימוע במסגרתה ישבו מנהל המחוז בו נמצא בית הספר, או נציגו, יו"ר נציגי הארגונים אליהם משתייכים רוב המורים בבית הספר (הנציגים יהיו מנהלי בתי"ס), נציג ארגון הורים ארצי או נציג ועד הורים בית ספרי, אלא אם כן התלמיד או הוריו יבקשו שלא ישתתף, ומתורגמן אם ההורים אינם דוברי עברית ובחינוך העל-יסודי ישתתף ראש מועצת התלמידים המחוזית או סגנו או נציג מועצת התלמידים בביה"ס, אלא אם כן התלמיד או הוריו יבקשו לא לשתפם.

ההחלטה בערר תנתן ע"י מנהל המחוז במשרד החינוך, לאחר שהתלמיד והוריו ישמיעו את טענותיהם בפני הועדה, תהיה מנומקת ובכתב. אם עסקינן בתלמיד מבי"ס דתי תנתן להורים זכות ערעור בפני המחמ"ד במחוז או בפני מנהל החינוך הדתי.

ומה במקרה של אלימות קשה?

מנהל ביה"ס מחויב על פי חוזר מנכ"ל לדווח למשטרה על מקרים של חבלה חמורה, עבירות מין, הצתות ונשיאת נשק של תלמיד. על המנהל לשתף פעולה עם המשטרה ולפעול בהתאם להוראותיה גם בכל מקרה אחר, אך בד בבד לתעד היטב על ידי מי ניתנה לו ההוראה. מנהל או מורה חייבים לתת עדות במשטרה אם נדרשו לכך, ולא קיים עבורם המושג של חיסיון, אך אסור למנהל גם למסור מידע על הנאמר בשיחות טלפון עם התלמיד או הוריו, כי כך הוא עובר על חוק הגנת הפרטיות. רק במקרים מיוחדים חייב המנהל לדווח למשטרה גם על דברים ששמע ושאינם מבוססים על עובדות בדוקות; אם תלמיד מספר על עבירות שבוצעו בו מחוץ לשטח ביה"ס על ידי הוריו, למשל התעללות מינית, אלימות ואף הזנחה, המנהל אינו צריך לבדוק את אמיתות הסיפור, אלא לדווח למשטרה, והיא שתבדוק את אמיתותם. על המנהל לדווח גם על חשד למעשים מגונים בפומבי, למשל התערטלות של תלמיד, סחיטה ואיומים על רקע מיני ועוד. אם מדובר בתלמידים אשר גילם צעיר מ-12, יש להתייעץ עם פקידת סעד או יועץ בכיר של ביה"ס. מעל גיל 12 יש לדווח למשטרה.

ומה על התלמיד המושעה או מורחק?

על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך הרחקה או השעיה של תלמיד מחייבת את המנהל לבחון אם על התלמיד המושעה להיות בטיפולה של מערכת אלטרנטיבית, חוץ בית ספרית, בעת ההשעיה. ההחלטה תתקבל בהתאם לשיקול דעתו של המנהל, תוך התייעצות עם הועדה הבית-ספרית.
במקרים חריגים, בהם קיים חשש שהתלמיד יסכן את עצמו ואת הסביבה, רשאי המנהל, בשיתוף עם המועצה הפדגוגית ולאחר שיקול דעת של הצוות הבין מקצועי, להרחיק תלמיד מן המוסד החינוכי עד לבניית תוכנית תמיכה מיוחדת לתלמיד, ובכלל זה אפשרות של מציאת מסגרת חלופית. פעולה זו נועדה להבטיח את שלום התלמידים. במקרים חמורים במיוחד המנהל יכול לבקש שהתלמיד יועבר לבית ספר אחר לאחר שיקול דעת והמלצה של הצוות הבין מקצועי. האיזון בין ההגנה על התלמיד, המצויה בבסיס חוק זכויות התלמיד, לביו המלחמה בנגע האלימות, מחייב כי איסור הרחקת תלמיד עד להגשת ערר ולמתן החלטה בערר, הקבוע בחוק זכויות התלמיד, לא ימנע שיבוץ התלמיד למשך תקופה זו במסגרות חינוכיות חלופיות, במידה והדבר נעשה בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל "אקלים בטוח". במקרים חריגים העומדים בקנה המידה הקבוע בחוזר "אקלים בטוח", שיבוץ במסגרת חלופית עד למתן החלטה בערר, לא יחשב כהרחקה לפי חוק זכויות התלמיד (עתמ 1341/03 שיוביץ נ' בית ספר "יבנה" ואח')

ומה לגבי בית ספר מוכר שאינו רשמי?

חשוב לדעת כי כל מוסד חינוכי כפוף להוראות שנקבעו בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, חוק זכויות התלמיד, תשס"א-2000 מעניק לכל תלמיד זכות לחינוך וזכות להיבחן בבחינות בגרות ממשלתיות. גם חוק הפיקוח על בתי ספר, תשכ"ט-1969 ופקודת החינוך [נוסח חדש], תשל"ח-1978 מטילים כפיפות של בית הספר, אף כאשר הוא מוכר שאינו רשמי, להוראות מנכ"ל משרד החינוך. גם אם ההוראות שבחוק זכויות התלמיד העוסקות בדרך הרחקתו של תלמיד אינן חלות במישרין על בית ספר שכזה מוכר שאיננו רשמי אין לראות בכך הסדר שלילי לפיו לא יחול על ביה"ס כל פיקוח בעניין הרחקת תלמידים, וגם כאשר ניתנת אוטונומיה רבה לבית ספר (כבית ספר דתי מוכר שאינו רשמי) הרי שבנושא זה מוחלות הוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך (עתמ 1049/05 ג'רג'ורה נ' בי"ס סנט ג'וזף ואח', המתבסס על פסקי דין שקדמו לו).

חוק זכויות התלמיד קובע במפורש כי הסעיפים הנוגעים להרחקה לא יחולו על בית ספר מוכר שאינו רשמי ובית המשפט העליון הביע דעתו בבג"צ 4363/00 ועד פוריה עלית נ. שר החינוך, פ"ד נ"ו(4) , 203 כי זכותו של אדם לבחור לילדו מוסד חינוכי פרטי, חלופי למסגרת הממלכתית, הוכרה בארץ ובעולם, בית הספר מחוייב לשמירה על ערכי החינוך היסודיים אך בכפוף לכך שמורה לו אוטונומיה לקבל
ולהרחיק תלמידים, כפי שלהורה שמורה האוטונומיה אם להרשם לבית הספר (בשא 2175/06                  
החינוך בחיפה והצפון ואח' בית משפט לעניינים מנהליים חיפה).


האם מוסד חינוכי מוכר שאינו רשמי יוכל לנצל את עת המעבר לכתה בוגרת יותר על מנת להרחיק תלמיד בשל אי הרשמה?

שאלה זו נבחנה בבית המשפט בעתמ 3291/06 תלמיד נ' בית הספר נזירות ואח', שם נדון עניינו של תלמיד שהורחק לאחר סיום לימודיו בכתה ח' בבית ספר בו צפוי היה שילמד עד לסיום כתה י"ב, בעלי הדין היו חלוקים בשאלה האם חייב היה העותר, כתנאי להמשך לימודיו בשנת הלימודים הנוכחית בכתה ט', להרשם לבית הספר התיכון, או שהיה על בית הספר שחפץ בסיום לימודיו לנקוט לגביו בנוהל הקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך  שעניינו טיפול בהרחקה, העברה והוצאה של תלמיד מבית-הספר, במקרה זה הורחק התלמיד בתירוץ טכני של סיום הלימודים כתוצאה ממעבר ממסגרת חינוכית אחת למסגרת אחרת הנושאת את אותו שם, נעזרת באותם כוחות פדגוגיים ומשתמשת באותם עזרים ומבנים, ואף שהורי התלמיד ידעו כי ישנה חובת הרשמה והתנהגותו של התלמיד הייתה בעייתית, קבע בית המשפט כי "גדולים ככל שיהיו חטאיו של העותר, לרבות של אלה שפעלו בשמו בכל הקשור לתחילת ההליכים המשפטיים, הרי אין הם שקולים כנגד ההליך הלקוי, שננקט במטרה להביא לסיום לימודיו." וקבע כי התלמיד יחזור ללמוד בבית הספר.

יש לזכור כי הליך ההרחקה הוא בעל חשיבות עליונה לתלמיד הצועד את צעדיו הראשונים בחברה המתוקנת, והוא עדיין נעדר כושר מלא להציב גבולות בין מעשה קונדס לבין עבירה שיש עימה כוונה פלילית, הרחקה לצמיתות מבית-ספר הוא צעד מרחיק לכת ונדיר, המשאיר אות קין בתלמיד ומנדה אותו מעולמו.





חוקים ותקנות המגדירים את יחסי המנהל עם התלמיד והוריו
חוק זכויות התלמיד, התשס"א - 2000
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981
חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998
פקודת הפרוצדורה הפלילית  (עדות)
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

חוזרי מנכ"ל
הורים פרודים – ס"ג/5(א), ס"ג/6
טיפול באלימות – ס"א/4 (ג), ס"ג/6(ב), ס"ד/7 (א)
מניעת אלימות במשפחה, חובת היידוע -  ס"ג/4(ב)
חובת דיווח על עבירות מין, חבלה חמורה או התעללות לפי חוק העונשין – תשנ"ח מיוחד א'
פגיעות מיניות של תלמידים בתלמידים –תש"ס/2(א)
נוהל הרחקת תלמיד – ס"ג/2(א)
נציגות הורים בביה"ס – ס"ד/4(א)