ועד ההורים הבית ספרי - אשיות משפטית?/ עו"ד מוני עזורה
ועד ההורים הבית ספרי או "ההנהגה המוסדית" אמור ללוות את הצוות החינוכי בענייני בית הספר. הועד אמור לקיים מערכת תומכת של ועדות משנה לטובת קידום בית הספר ותלמידיו והכל תוך קיום מפגשים עם מנהל בית הספר והצוות החינוכי. קיומו של ועד ההורים אינו נגזר מחוקי מדינת ישראל, אלא קיומו הפורמאלי הינו מתוקף חוזרי מנכ"ל משרד החינוך (חוזר מיוחד י"ז, התשנ"ו, וחוזר נז/10).
עפ"י דין ועד ההורים איננו בבחינת אישיות משפטית מוכרת.וראה בענין זה פסה"ד בענין עתמ 2297/05 יהושע פורר, ראש עיריית רחובות ואח' נ' ועד הורים בית הספר "קציר" באמצעות חברי ועד ההורים המכהנים בשנה"ל תשס"ה בבית המשפט לעניינים מנהליים תל אביב שם נקבע: כי "ועד ההורים של בית הספר אינו אישיות משפטית (להבדיל מועד ההורים הארצי) ומשלא הצביע העותר על הרשאה שניתנה לו על ידי ההורים בבית הספר לפעול בשמם ולנקוט בהליך דנן, הרי שגם מטעם זה דין העתירה להדחות על הסף."
יחד עם זאת המחוקק בהחלט נתן לגוף זה מעמד מעין משפטי והכיר בו במספר חוקים כמו למשל בחוק לימוד חובה, התש"ט 1949 שם נקבע בסעיף 6א' לחוק כי השקיפות בייעוד כספי תשלומים של תלמידים מחייבת מתן זכות עיון לועד ההורים במוסד החינוכי.
וכן בתקנות חינוך ממלכתי (כללים ותנאים להנהגת שבוע לימודים מקוצר), התשמ"ה-2004 שם נקבע בסעיף 3(4) כי " רשות החינוך המקומית קיימה היוועצות עם הארגון היציג של המורים ועם ועד ההורים, הנוגעים בדבר, לפני הגשת הבקשה, ובהיעדר ארגון יציג וועד כאמור - עם נציגי המורים וההורים הנוגעים בדבר, והיא צירפה לבקשתה מסמך המסכם את הדיונים שנערכו במסגרת ההיוועצות האמורה."
וראה גם תקנות לימוד חובה (יעוד כספי תשלומים), התשס"ה -2004 בסעיף 2 ובפרק: ניהול החשבון – כספי הורים- חוזר מנכ"ל סה/4 א
כמו כן הכירה הפסיקה בחובת דיווח של מנהל בית ספר לועד ההורים המרכזי לגבי אלימות שהיה מעורב בה אחד ההורים. בת.א. 15951/04 חקיקת דוד נ' טרם שלום נקבע כי "נוכח התעקשותו של התובע שלא לקבל את מרות מנהל בית הספר, הדווח לועד ההורים המרכזי של בית הספר היה מחובתו של הנתבע."
לנוכח כל אלו, בהחלט הגיע הזמן לקבוע את מעמדו של ועד ההורים.נדמה כי כולם מסכימים כי זכותם של ההורים לבחור ולהיבחר לוועד ההורים ואולי גם זו חובתם למען ילדיהם.
ברי כי ישנם מקרים שההורים פועלים במסגרת ועד ההורים ומחליטים החלטות שיש בהן לעתים כדי לפגוע באחד הגורמים החינוכיים של בית הספר, טול לדוגמא מקרה שבו ההורים מחליטים לפעול להדחת מנהל בית הספר מטעמים כאלו ואחרים. בנסיבות אלו הם עלולים למצוא עצמם נתבעים באופן אישי אפילו פעלו במסגרת תפקידם כועד ההורים המייצג.
וכך, במקרה מסוים החליט מנהל בית הספר להגיש קובלנה פלילית כנגד חברי ועד ההורים המרכזי של בית הספר בנוסף להגשת תביעה, בנסיבות אלו צריכים אותם הורים לכתת רגליהם למציאת עורכי דין שייצגו אותם מכספם הפרטי ואין כל הגיון שכך יהיה.
ולעומת זאת, נתקלים אנו גם ברצונם של הורים להשבית את בית הספר בגלל תלמיד שמכה או בגלל התנהגות לא נאותה של מי מצוות החינוך. כלי ההשבתה הוא החריג בדרך התנהלותו של ועד ההורים וטוב יהיה אם יעשו בו שימוש רק בנסיבות חריגות במיוחד.
נכון כי הזכות להשבית היא זכות המוכרת בדיני עבודה אך איננה ישימה, לטעמי, בנוגע לבית הספר. ניתן לפתור כל בעייה בדרכי נועם או בפנייה לגורמי החינוך אך רק כאשר כלו כל הקיצים ניתן לעשות שימוש בכלי השביתה כחריג.
הבסיס לשימוש זה הוא בשימוש בפרשנות נרחבת של חוק לימוד חובה ולבחינת המונח "סיבה מספקת" ואשר יכולה לשמש ככלי לחופש הביטוי או זכות השביתה.
יחד עם זאת חשוב להדגיש כי כמעט ולא מוכר בישראל השימוש בכלי ההשבתה, ודוגמא טובה לכך ניתן ללמוד מסוגיית אמצעי המיגון ל"עוטף עזה" (בג"צ 8397/06 עו"ד ווסר אדוארדו נ' שר הביטחון ואח' ), שם נעשה שימוש בפנייה לבג"צ ולא בדרך של השבתת הלימודים.
הורים רבים מנסים לעשות שימוש בכלי ההשבתה על מנת למגר תופעה של אלימות מצד תלמיד ואולם חשוב להדגש כי פיתרון לתופעת האלימות נמצא ללא צורך בשימוש בכלי ההשבתה.
בין אם נסכים לגישה המאפשרת להשבית בית ספר ובין אם לאו, הרי ברור הוא כי אסור לנו לראות את אותם הורים הנמצאים בועד ההורים כמי שצריכים למצוא את עצמם מסתובבים במסדרונות בתי המשפט על לא עוול בכפם. באותה מידה גם כאשר עולה כנגדם תביעת לשון הרע. נכון כי יכולים חברי ועד ההורים לטעון להגנת הקבועות בחוק איסור לשון הרע ואולם דבר זה מצריך מהם התעסקות רבה בפעילות התנדבותית בעיקרה.
לעומת זאת, ראינו כי הפסיקה הכירה גם בחופש הפעילות של ועד הורים במסגרת עת"מ 283/08 ועד ההורים המוסדי בית ספר מיתרים, מיתר נ' משרד החינוך שם נפסלה החלטת מנהלת בית הספר להורות על עריכת בחירות חדשות במהלך אותה שנה ונקבע כי הבחירות לועד ההורים ייערכו בהתאם לחוזר מנכ"ל תשס"ד/4(א) מיום 1.12.03, קרי פעם בשנה, בתחילתה.
לנוכח כל אלו, ההורים הפועלים במסגרת ועד ההורים, חייבים לקבל גיבוי ו/או הגנה על פי דין באופנים שלהלן:
א. הכרה של המערכת החקיקתית בכך שועד ההורים הינו בבחינת אישיות משפטית היכולה לתבוע ולהיתבע.
ב. הגנה על ידי מתן ביטוח מתאים מצידה של מערכת ומוסדות החינוך מפני תביעות אישיות כלפי הורים הפועלים כ"ועד ההורים" ומניעת חשיפתם לתביעות מצד מורים ו/או מי מהנהלת בית הספר ו/או הורה בבית הספר.
ג. הקמת עמותה שתכלול את ההורים התורמים מזמנם לועד ההורים.
ועד ההורים הבית ספרי או "ההנהגה המוסדית" אמור ללוות את הצוות החינוכי בענייני בית הספר. הועד אמור לקיים מערכת תומכת של ועדות משנה לטובת קידום בית הספר ותלמידיו והכל תוך קיום מפגשים עם מנהל בית הספר והצוות החינוכי. קיומו של ועד ההורים אינו נגזר מחוקי מדינת ישראל, אלא קיומו הפורמאלי הינו מתוקף חוזרי מנכ"ל משרד החינוך (חוזר מיוחד י"ז, התשנ"ו, וחוזר נז/10).
עפ"י דין ועד ההורים איננו בבחינת אישיות משפטית מוכרת.וראה בענין זה פסה"ד בענין עתמ 2297/05 יהושע פורר, ראש עיריית רחובות ואח' נ' ועד הורים בית הספר "קציר" באמצעות חברי ועד ההורים המכהנים בשנה"ל תשס"ה בבית המשפט לעניינים מנהליים תל אביב שם נקבע: כי "ועד ההורים של בית הספר אינו אישיות משפטית (להבדיל מועד ההורים הארצי) ומשלא הצביע העותר על הרשאה שניתנה לו על ידי ההורים בבית הספר לפעול בשמם ולנקוט בהליך דנן, הרי שגם מטעם זה דין העתירה להדחות על הסף."
יחד עם זאת המחוקק בהחלט נתן לגוף זה מעמד מעין משפטי והכיר בו במספר חוקים כמו למשל בחוק לימוד חובה, התש"ט 1949 שם נקבע בסעיף 6א' לחוק כי השקיפות בייעוד כספי תשלומים של תלמידים מחייבת מתן זכות עיון לועד ההורים במוסד החינוכי.
וכן בתקנות חינוך ממלכתי (כללים ותנאים להנהגת שבוע לימודים מקוצר), התשמ"ה-2004 שם נקבע בסעיף 3(4) כי " רשות החינוך המקומית קיימה היוועצות עם הארגון היציג של המורים ועם ועד ההורים, הנוגעים בדבר, לפני הגשת הבקשה, ובהיעדר ארגון יציג וועד כאמור - עם נציגי המורים וההורים הנוגעים בדבר, והיא צירפה לבקשתה מסמך המסכם את הדיונים שנערכו במסגרת ההיוועצות האמורה."
וראה גם תקנות לימוד חובה (יעוד כספי תשלומים), התשס"ה -2004 בסעיף 2 ובפרק: ניהול החשבון – כספי הורים- חוזר מנכ"ל סה/4 א
כמו כן הכירה הפסיקה בחובת דיווח של מנהל בית ספר לועד ההורים המרכזי לגבי אלימות שהיה מעורב בה אחד ההורים. בת.א. 15951/04 חקיקת דוד נ' טרם שלום נקבע כי "נוכח התעקשותו של התובע שלא לקבל את מרות מנהל בית הספר, הדווח לועד ההורים המרכזי של בית הספר היה מחובתו של הנתבע."
לנוכח כל אלו, בהחלט הגיע הזמן לקבוע את מעמדו של ועד ההורים.נדמה כי כולם מסכימים כי זכותם של ההורים לבחור ולהיבחר לוועד ההורים ואולי גם זו חובתם למען ילדיהם.
ברי כי ישנם מקרים שההורים פועלים במסגרת ועד ההורים ומחליטים החלטות שיש בהן לעתים כדי לפגוע באחד הגורמים החינוכיים של בית הספר, טול לדוגמא מקרה שבו ההורים מחליטים לפעול להדחת מנהל בית הספר מטעמים כאלו ואחרים. בנסיבות אלו הם עלולים למצוא עצמם נתבעים באופן אישי אפילו פעלו במסגרת תפקידם כועד ההורים המייצג.
וכך, במקרה מסוים החליט מנהל בית הספר להגיש קובלנה פלילית כנגד חברי ועד ההורים המרכזי של בית הספר בנוסף להגשת תביעה, בנסיבות אלו צריכים אותם הורים לכתת רגליהם למציאת עורכי דין שייצגו אותם מכספם הפרטי ואין כל הגיון שכך יהיה.
ולעומת זאת, נתקלים אנו גם ברצונם של הורים להשבית את בית הספר בגלל תלמיד שמכה או בגלל התנהגות לא נאותה של מי מצוות החינוך. כלי ההשבתה הוא החריג בדרך התנהלותו של ועד ההורים וטוב יהיה אם יעשו בו שימוש רק בנסיבות חריגות במיוחד.
נכון כי הזכות להשבית היא זכות המוכרת בדיני עבודה אך איננה ישימה, לטעמי, בנוגע לבית הספר. ניתן לפתור כל בעייה בדרכי נועם או בפנייה לגורמי החינוך אך רק כאשר כלו כל הקיצים ניתן לעשות שימוש בכלי השביתה כחריג.
הבסיס לשימוש זה הוא בשימוש בפרשנות נרחבת של חוק לימוד חובה ולבחינת המונח "סיבה מספקת" ואשר יכולה לשמש ככלי לחופש הביטוי או זכות השביתה.
יחד עם זאת חשוב להדגיש כי כמעט ולא מוכר בישראל השימוש בכלי ההשבתה, ודוגמא טובה לכך ניתן ללמוד מסוגיית אמצעי המיגון ל"עוטף עזה" (בג"צ 8397/06 עו"ד ווסר אדוארדו נ' שר הביטחון ואח' ), שם נעשה שימוש בפנייה לבג"צ ולא בדרך של השבתת הלימודים.
הורים רבים מנסים לעשות שימוש בכלי ההשבתה על מנת למגר תופעה של אלימות מצד תלמיד ואולם חשוב להדגש כי פיתרון לתופעת האלימות נמצא ללא צורך בשימוש בכלי ההשבתה.
בין אם נסכים לגישה המאפשרת להשבית בית ספר ובין אם לאו, הרי ברור הוא כי אסור לנו לראות את אותם הורים הנמצאים בועד ההורים כמי שצריכים למצוא את עצמם מסתובבים במסדרונות בתי המשפט על לא עוול בכפם. באותה מידה גם כאשר עולה כנגדם תביעת לשון הרע. נכון כי יכולים חברי ועד ההורים לטעון להגנת הקבועות בחוק איסור לשון הרע ואולם דבר זה מצריך מהם התעסקות רבה בפעילות התנדבותית בעיקרה.
לעומת זאת, ראינו כי הפסיקה הכירה גם בחופש הפעילות של ועד הורים במסגרת עת"מ 283/08 ועד ההורים המוסדי בית ספר מיתרים, מיתר נ' משרד החינוך שם נפסלה החלטת מנהלת בית הספר להורות על עריכת בחירות חדשות במהלך אותה שנה ונקבע כי הבחירות לועד ההורים ייערכו בהתאם לחוזר מנכ"ל תשס"ד/4(א) מיום 1.12.03, קרי פעם בשנה, בתחילתה.
לנוכח כל אלו, ההורים הפועלים במסגרת ועד ההורים, חייבים לקבל גיבוי ו/או הגנה על פי דין באופנים שלהלן:
א. הכרה של המערכת החקיקתית בכך שועד ההורים הינו בבחינת אישיות משפטית היכולה לתבוע ולהיתבע.
ב. הגנה על ידי מתן ביטוח מתאים מצידה של מערכת ומוסדות החינוך מפני תביעות אישיות כלפי הורים הפועלים כ"ועד ההורים" ומניעת חשיפתם לתביעות מצד מורים ו/או מי מהנהלת בית הספר ו/או הורה בבית הספר.
ג. הקמת עמותה שתכלול את ההורים התורמים מזמנם לועד ההורים.